טיפול פיגמנטציה

פיגמנטציה נגרמת לרוב על ידי חשיפה לשמש של בעלי עור הרגיש יחסית לחשיפה או כתוצאה מחשיפה מוגזמת לשמש. סיבות נוספות לבעיה יכולות להיות הורמונליות, מתח מוגזם או כתופעת לוואי לשימוש תרופתי. הסיבות הללו גורמות להפרעה בתהליך יצירת הפיגמנטים, אותם תאים שאחראים על צבע העור. הבעיות מתבטאות בנקודות או כתמים בשכבת העור העליונה. סיבות נוספות לתופעה יכולות להיות פצעים שלא הגלידו כראוי, אקנה או גירוי בעור. בגיל המעבר קיימת תופעה דומה המכונה כתמי גיל הנראים גדולים יותר מכתמים רגילים ולרוב נגרמים מחשיפה לשמש.

פעולות המניעה כוללות הגנה מפני השמש, תזונה בריאה ומאוזנת, גם לאחר הופעת הכתמים פעולות אלו יכולות למנוע את החמרת התופעה. הטיפול הקוסמטי בבעיה מבוסס לרוב על טיפול בלייזר. טיפולים אלו פופלרים במיוחד בתקופת הסתיו, משום שיש להגן על העור מהשמש לאחר הטיפול ולארוך תקופת ההחלמה. טיפול הלייזר מבוסס על פולסים ממוקדים של אור עם אורך גל המאפשר להסיר את הכתמים. בדרך כלל נדרשת סדרה של שניים עד ארבעה טיפולים להסרת הכתמים ובמקרים חמורים יותר ייתכן ויידרשו יותר טיפולים. התהליך עצמו נטול כאבים ונחשב לבטוח מאוד מבחינה בריאותית ועם סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד. לאחר הטיפול העור עלול להרגיש מעט נפוח או כואב כתוצאה מצריבה קלה, אך תופעות לוואי אלו נעלמות בתוך יום עד יומיים. האזור המטופל הופך כהה יותר בתחילה וחוזר לצבעו הרגיל בתוך מספר ימים ועם התקלפות העור. לעיתים התהליך יכול להימשך גם מספר שבועות. לאחר הטיפול העור הופך לרגיש מאוד לשמש למשך חודש ולכן חשוב מאוד להימנע מחשיפה כלשהי לשמש בתקופה זו כדי לאפשר החלמה מיטבית.

אילו קהלים הם בעלי סיכון גבוה יותר בטיפול זה? אנשים בעלי צבע עור כהה, נשים בהריון, אנשים שעברו טיפולי עור שונים באותם אזורים או הזרקת בוטוקס, אנשים שנוטלים תרופות ספציפיות, אנשים הצורכים ויטמין A באורך קבוע, אנשים עם היסטוריה של מחלות עור או היסטוריה משפחתית שכזו. בכל מקרה רצוי להתייעץ עם רופא עור ולעבור איתו על ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית של המועמד לטיפול. אך כאמור מדובר באחד ההליכים הבטוחים יותר בתחום הטיפולים הקוסמטיים.

כל עיצוב של חלל מתחיל מהנקודה המרכזית בו

באנגלית הביטוי פוקאל פוינט מבטא את מוקד העניין הויזואלי בחלל מוגדר, לדגומא אח שנמצאת במרכז החדר או חלון גדול ומרכזי. כאשר אנו ניגשים לעצב חלל באמצעות טפטים מעוצבים עלינו בראש ובראשונה להתחיל מהנקודה המרכזית הזו ולהבין כיצד הטפטים יכולים לסייע לחל להשלים אותה או להשתלב בה. לעיתים כאשר אין נקודה מרכזית כזו אנו בוחרים ליצור אותה באמצעות תבנית ייחודית וגדולה המודפסת על הטפט ומאפשרת לה לבלוט בחלל.

המצב האידיאלי הוא כאשר הנקודה העיצובית המרכזית הזו נמצאת אל מול דלת הכניסה לחלל כך שכל אדם שנכנס אל החלל או החדר הזה יתקלו בראש ובראשונה בתבנית הייחודית. לעיתים נבחר בתמונה או פסל או פריט ריהוט כגון שולחן אוכל או ספרייה אשר ישמשו כאותה נקודה ויזואלית עיצובית מרכזית. האתגר המרכזי הוא ליצור את אותה נקודה אבל במידה ובטעם ולא בצורה מוגזמת הצורמת לעין. אני באופן אישי מאוד אוהבת לקחת בחשבון את ההשלכות של התאורה בחלל – בין אם מדובר באור יום מהחלונות במהלך היום או בתאורה המובנית המשמשת בחלל בלילה או בימי אפורים לא אור שמש. אני חושבת שלתאורה עצמה יש מרכיב מרכזי בהדגשת ומיקוד הנקודה העיצובית בתוך החלל.

בהיעדר אפשרות לעשות שימוש באלמנט מבני בתוך החלל או בריהוט או פריט דקורטיבי אחר ניתן כאמור לבחור טפטים עם ציור או תמונה אשר יצרו את אותה נקודה עיצובית. בין הטפטים הפופלרים המשמשים למטרה זו ניתן למצוא את קטגורית הטפטים שנראים כמו הפוסטרים שהיינו נוהגים לתלות בחדרי נוער בשנות השמונים והתשעים בין אם מדובר בדמויות או באלמנטים כגן אופנועים, רכבים, טבע, חנויות, סטיקרים עם סלוגנים שונים וכולי. גם חלקי פנים כגון עיניים, פה פתוח בצעקה או אוזן גדולה במיוחד (שמתאימים יותר עבור טפטים לחדרי ילדים) יכולים לשמש למטרה זאת. האתגר במקרים כאלו הוא כיצד ליצור שילוב בין טפט שכזה לבין הטפטים המשלימים בחדר כאשר רוצים ללכת על תבנית עיצובית ולא על טפטים חלקים לגמרי, אך זו כבר סוגיה שכדאי להרחיב עליה בפני עצמה.

לתת מקום

לפני 20 שנה התחלתי להרצות בנושא בטיחות בדרכים במוסדות חינוך, ארגונים שונים, ובעיקר בצבא. מתוך חשיבות הנושא לכולנו, נהגים והולכי רגל. המיקוד היה על האחריות האישית של כל אחד כלפי מה שמתרחש בכביש בסביבה הקרובה שלו, לטובתו האישית.

הכל התנהל בצורה מקצועית ורצינית וגם הייתה הערכה כלפי מצד הארגונים בהם התקיימה ההרצאה. כמובן שנהניתי מכל ההערכה הזו והאגו שלי ממש פרח. ובכל זאת, כל אותן השנים התלוותה הרגשה שבעצם אני עושה את הכל לבד, חושב לבד, בונה מערכי לימוד לבד, מתלבט לבד, מרצה לבד.

חפשתי כל הזמן איך אוכל לשתף עם עוד אנשים את הפעילות אבל ללא הצלחה . לפני 10 שנים נפתחה לי הדרך, התחלתי ללמוד את חכמת הקבלה. המשכתי אמנם את ההרצאות באותה מתכונת , לבד, אבל לאט לאט חדרה בי ההכרה, שמדובר כאן על עשיה של ביחד וזה הכוח שיכול להביא לשינוי הרצוי. להביא טוב.

לפני 4 שנים התאספנו יחד אנשים שלומדים את חכמת הקבלה, מערים שונות בארץ, חיפה, נהריה, עפולה,כרמיאל, ירושלים, נתניה, נצרת עלית, ערך הדאגה לזולת בוערה בנו, בנינו ביחד סדנה העוסקת גם בנושא הנהיגה, אלה שהכיוון השתנה מחשיבה הפרטית שלי, לתת מקום לחשיבה על המערכת בה אנו פועלים ביחד בכביש.  בנינו ביחד מערכי שיעור, התלבטנו ביחד ובעיקר קיימנו ומקיימים ביחד את הסדנאות לטובת הציבור כולו.

6 עובדות מעניינות על המטבע הדיגיטלי אטריום

1. הוא הושק ב 2015 לאחר שנתיים עבודה של מפתח הביטקוין ויטאליק באטרין שהצליח לבסוף לממש את החזון שלו באמצעות גיוס המונים ועל בסיס מה שמכונה וויט פייפר – מסמך המתאר את הפרויקט והחזון. המחלקה לשירותים פיסקליים בניו יורק אישרה אותו למסחר וחברות כמו מיקרוסופט וג’יפי מורגן השקיעו בו. שתי חברות אלו יחד עם 28 נוספות כגון יו בי אס, בי פי, קרדיט סוויס ואחרות ייסדו את הברית לאטריום. מדובר בארגון ללא מטרת רווח המאגד סטארט אפים שונים העוסקים בפיתוח ברשת האטריום ונתמך ע”י חברות מסחריות.

2. הוא נחשב למטבע הדיגיטלי השני בחשיבותו אחרי הביטקוין.

3. החזון של האטריום הוא להפוך ליותר ממטבע דיגיטלי אלא לטכנולוגיה שתשמש לקשר מסוג חדש בין חברי הרשת המבוסס על חוזי בלוקצ’יין. למאעשה המטבע מכונה אטר כאשר האטריום הוא הטכנולוגיה המאפשרת את ההתאגדויות המדומיינות בצורת חוזים דיגיטליים אשר יכולים לעשות שימוש באפליקציות מבוזרות.

4. הרשת נמצאת במאבק מתמיד בין האקרים שמנסים לפרוץ אליה לבין המפתחים שמנסים לשדרג את מנגנוני הביטחון. עד כה בהצלחה רבה

5. כיום מטבועת האטריום נכרים כמו כל המטבעות האחרים, היינו ישנם מיינרים שכורים את המטבעות, מוודאים את הטרנזקציות ומקבלים עמלות. שיטה זו מבוססת על עבודת הכרייה ומכונה proof of work , העתיד כך טוענים רבים בקהילה טמון בשיטה אחרת המכונה proof of stake המבוססת על כך שכל טרנזקציה תאושר ע"י אלו שכבר מחזיקים אטריום ומצביעים באמצעותו על אמינות או אי אמינות הטרנזקציה. במובן זה המעבר דומה מאוד למעבר שנעשה בכלכלה מעבודה כמרכיב העיקרי להשגת כסף אל ההון כמרכיב המרכזי להשגת כסף.

שיטה חדשה זו, אם וכאשר תיכנס לפעולה, תייתר את כל רעיון הכרייה.

6. חשוב מאוד לבחון את השער של הטריום אל מול הביטקויון וזאת משום ששערו אל מול הדולר, כמו גם שערו של הביטקויון אל מול הדולר מבטא יותר את רחשי הלב של הציבור ופחות ערך אמיתי או פוטנציאל טכנולוגי עתידי. הסיבה לכך שמטבועת אלו משמשים כיום יותר להשקעה ופחות לשימוש נרחב ולכן למרכיב האמונה בעתיד יש משקל רב. אמונה זו מתודלקת ע"י פריצת שיאים חדשים וחשיפה תקשורתית או לחלופין ע"י רגולציות, משברים וכדומה. בתנועה זו המזכירה שיני תנין אנו רואים נסיקות ונפילות קיצוניות לאורך השנים וכן ברמה היומית.

לאלו המאמינים בטכנולוגיה ובשינוי העולמי הגדול השער פחות משפיע ברמה היומיומית אך ההשוואה בין המטבעות משנה יותר משום שהיא משקפת את האמונה בטכנווגיה או את כוחה של קהילה כזו או אחרת.

מה הטעם בחיי?

בימינו אנשים לומדים בכל מיני חוגים עושים מדיטציות כדי לגלות את העולם הפנימי שלהם. משתמשים בהרבה מאוד טכניקות, הולכים לסדנאות בשביל לגלות את "הכוח הפנימי", בתקווה שיוכלו לשנות את המציאות שלהם, ולחיות טוב יותר. האמת שאין באדם דבר חוץ מהרצון שלו ליהנות ככל האפשר. ליהנות מכל מיני מקורות, בכל מיני אופנים. אחד רוצה יותר כסף, השני יותר כבוד, השלישי כך והרביעי אחרת. כלומר,  האדם הוא סך כל הרצונות שלו. אנחנו בורחים מרע, ורודפים אחרי טוב. ובסופם של החיים, אנחנו מתוסכלים וחסרי אונים. החיים עברו עלינו במאבק הישרדותי מייגע ומאכזב. ואנחנו תוהים: על זה בזבזנו את החיים שלנו?

ואולי קיימת בכל זאת איזו מטרה יותר נעלה לחיים שלנו? השאלה הזאת מתעוררת בכל אחד לפעמים… אנחנו רוצים להפטר ממנה, רוצים לשכוח אותה, כי היא ממררת את חיינו, משפילה אותנו, ואין לנו תשובות עליה. לכן, יש כאלה שלוקחים סמים, או אלכוהול, אחרים מתמסרים לציור, הלחנה, או מדע  וזהו. אבל מה התועלת? מתברר, במיוחד בדורנו, שאנשים מגלים שיש בהם איזה "ניצוץ פנימי" קטן שמושך אותם לגלות את מטרת החיים. מטרת הבריאה, מטרת הקיום שלנו. הניצוץ הזה לא נותן מנוחה, הוא מושך אותנו לנסות ולגלות את השורש שלנו, לחקור מי אנחנו. והאם יש מטרה לחיינו.  מתוכו אנחנו שואלים: מה הטעם בחיינו? האם אנחנו כאן רק בשביל שהגוף שלנו יחיה וימשיך את הדור?  לדאוג לגוף הזה ולתת לו כך וכך קלוריות?

אמנם זוהי טרחה גדולה בה אנחנו עסוקים רוב חיינו כי כדי לספק לגוף את צרכיו, עלינו ללמוד, לעבוד להרוויח כסף למחייתנו, למצוא בן/בת זוג ולהביא ילדים לעולם. אבל האם זה כל האדם? (מבחינה זו כמעט ואין הבדל בינינו לבין כל חיה או בהמה אחרת). האם זה מספיק לנו? בשביל זה כדאי לחיות?  מתוך מחשבות כאלה אנחנו מגיעים למסקנה שהתשובות לשאלות על מטרת חיינו נמצאות כנראה מעל הגוף הזה. שהאדם שבי, חייב להיות משהו אחר! משהו פנימי, נעלה יותר.  ואכן יש בתוכנו תכונה ייחודית לאדם וזוהי המודעות שלנו. איך אנחנו תופסים את המציאות ואת עצמנו.

אולי אם נחקור ונפתח את החלק הזה שבתוכנו נגלה בשביל מה כדאי לחיות? נוכל לקבל תשובות לשאלות כמו בשביל מה אני חי? או מה הטעם בחיי? אולי כך נוכל להרגיש שמחים ולגלות שיש מטרה לחיים שלנו…

אנטישמיות – היום?

ערב יום השואה.    70 שנה לעצמאות המדינה שלנו

והשאלה אינה מניחה לנפשי.

איך זה ייתכן ,  שהאנטישמיות מזדחלת לה בצעדי ענק לתודעה במדינות לא מעטות, ומתרבים מקרי האלימות כלפי יהודים, והממסד לא מצליח להתמודד עם  התופעות המדאיגות.

מה יש באותה שנאה היסטורית? מדוע היהודים מושכים את אש השנאה ,איך ההיסטוריה  חוזרת על עצמה וכל פעם בלבושים אחרים? האנטי הזה כלפי היהודים מוזכר כבר בתנ"ך במגילת אסתר כאשר המן מזכיר למלך אחשוורוש:

יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.

אז בהתחלה השנאה הייתה בשל  הדת המיוחדת שלהם.

מאוחר יותר בהיסטוריה הואשמו היהודים שהם בולטים בהשתלטות שלהם על הכלכלה, בידיהם כל הנכסים והעושר  של המדינה.

בנוסף האשימו את היהודים שהם מתבדלים, במנהגיהם, לבושם ותרבותם .

וכשהצלחת היהודים בלטה על רקע מצוקות שונות שהיו באותה מדינה, מיד הופנו הטענות כלפי היהודים שהם אשמים במצב. ודמם הותר!

באירופה בתקופת ההשכלה, היהודים האמינו שרצוי להתבולל  עם אזרחי אותה מדינה, כדי לא לבלוט בשונות שלהם. והייתה תנועה גדולה של התבוללות.

אך גם זה לא עזר, מפני שכאשר השליטים לא הצליחו לתת מענה ראוי לעם, הסיתו את בני עמם כנגד היהודים  שהם אשמים במצב הקשה, והאזרח הפשוט, קנה בקלות את ההסתה ואת כעסו וזעמו הוציא על התנכלות ביהודים.

והיום – ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמה עצוב!

והשאלה- מה  עומד מאחורי ההסתה האנטישמית והשנאה העיוורת? אולי יש מניע לא רציונלי.

יש תשובה ברורה, לעם היהודי יש תפקיד בקרב אומות העולם. העם הזה שהוא תוצאה של קיבוץ גלויות שצריך לחזור למקורות שלו, לזהות את הייעוד שלו ולכוון את ההתנהלות שלו בהתאם לחוקי הטבע האנושי שיועדו לו.

לאחר 2000 שנות גלות, שבהן היהודים התערבבו עם בני העמים השונים, עכשיו הם חזרו למולדתם וכאן הם צריכים לממש את החזון הרוחני , להיות  ראויים לתפקיד שלהם בבחינת אור לגויים. דוגמא ומופת לחיי שיתוף ואחדות לאומית סביב רעיון של ואהבת לרעך כמוך. כשנדע לממש את הרעיון הלכה למעשה,ונתעלה מעל כל ההבדלים, וחזון אחד יהיה משותף לכולנו, או אז תתגלה עוצמתו האמתית של העם היהודי, ועיני הגויים יינשאו אלינו בהערכה .

שווה להרים את הכפפה, לפני שיהיה מאוחר.

חולשתם של "מתקני עולם"

בעל הסולם -מגדולי המקובלים של חכמת הקבלה ציין במאמרו "השלום בעולם":

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."

כדי להבין את העיקרון שציין בעל הסולם, די לנו להתבונן בהמון פעולות של ארגונים מחאות, ותהליכים שקורים כרגע בעולם כדי להפנים את העיקרון זה של חכמת הקבלה, אשר מסבירה לנו על כך שאנו חיים במערכת טבע מסודרת ומאורגנת מראש, שבה כל חלק מזיק או מועיל לתפיסתינו אינו מיותר ואסור לנו להשמידו או לעקור אותו, בזוי ושפל ככל שיהיה אלא רק להביאו למוטב.

חשוב להבין כי בעל הסולם חי ופעל בשנים מאוד קריטיות וחשוכות לעם היהודי -מלחמת העולם השניה. די לנו מפסקה אחת להבין את הסתירה הבלתי נתפסת: הכיצד שמעשים כל כך נוראיים ושפלים יקרו בעולמינו ללא הצורך והרצון העז שלנו לעקור כל משחית ולבערו כליל מן העולם?

על כך משיבה חכמת הקבלה שכל תכונה אדם או תהליך בעולמינו עליו לעבור תיקון על ידי כוח הטוב- כוח החיבור השורה בנינו, עוד הוסיף הרב ד"ר מיכאל לייטמן: "אי אפשר למגר את הכוח השלילי, אפשר רק להוסיף לעולם שלנו את כוח הטוב."

חכמת הקבלה מסבירה לכל אדם ולכולנו כאנושות כי קיימת שיטה מיוחדת בטבע אשר מציגה לנו את היכולת לאזן בין ניגודים על מנת להגיע למצב,חדש- לידה חדשה של יחסים והתפתחות, אם כך הדבר בחוקי הטבע, ניתן להבין מדוע האנושות לא הצליחה עד הלום עם כל משאביה לאורך ההיסטוריה למגר תופעות הרסניות בכל המישורים המשפיעים על חיינו.
"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, – כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים…. לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור – יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם – לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם – עד שיבואו לגמר בישולם.

אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם".( בעל הסולם, השלום בעולם")

אך על מנת לזרז את ההתפתחות והבישול-עלינו להשתמש בשיטה של חכמת הקבלה ולהאיץ את ההתפתחות מתוך איזון כוח הטוב –כוח החיבור.

חוק טבע זה הוא כל כך מוחלט ולא מתפשר

כפר גלובלי

המושג "כפר גלובלי" נטמע בשנים האחרונות בפי מומחים והוגים ממגוון תחומים ונמצא בשימוש נרחב ע"י מיכאל לייטמן. הכוונה בצמד המילים הללו היא להמחיש את הקשר ההדוק ואת הקרבה שקיימת בין אנשים, קבוצות ומדינות בעידן הנוכחי. על פניו צמד המילים המדובר נשמע כאוקסימורון אך המציאות מוכיחה כי העולם הוא אכן קטן הרבה יותר ממה שנראה.

עם התפתחות הטכנולוגיה ואופני התקשורת, ניתן בקלות לנהל שיחת ועידה רבת משתתפים עם אנשים מכל קצוות תבל ולפסוח על פערי זמן ומקום ללא כל קושי. ניתן לראות ולשמוע מה קורה בצדו השני של הכדור בכל זמן, ובקרוב ניתן יהיה גם להריח, לטעום ואף למשש את מה שלא פיזית נמצא קרוב לגופנו. למעשה פלאי הטכנולוגיה יוצרים עבורנו מציאות חדשה שבה חמשת החושים שניתנו לנו עם לידתנו אינם מהווים עוד מגבלה. ניתן להתעלות מעל הטבע ולחיות בתחושה של כפר קטן בעולם גדול ומגוון.

לעובדה שעולמנו הפך להיות מקושר עד כדי כך שקוראים לו "כפר", ישנם השלכות רבות וכמו לכל דבר, יתרונות וחסרונות. אחד התחומים הבולטים בו מרבים להשתמש בביטוי "כפר גלובלי" הוא הכלכלה. כיום, אין מדינה אחת אשר הכלכלה שלה עומדת יציב בפני עצמה. ניתן להבחין בעובדה זו בבירור כאשר מתבצע חרם כלכלי על מדינה מסוימת, היא נוסקת כלכלית באופן כמעט מידי. הבנקים הפכו גלובליים, הייבוא והייצוא נוגעים בתחומים שהכרחיים להישרדות התושבים, הממשלות תלויות זו בזו בכל צעד ושעל ולכן כל שינוי במדינה אחת משפיע מיד ומשנה את המאזן הגלובלי.

כשחיים יחד בכפר כמו החמולות בעבר, יש לגלות אחריות רבה. כל צעד ושינוי נשקלים בכובד ראש ויש לחשב את ההשלכות בטרם ביצוע מעשה. הבעיה העיקרית בחיים המשותפים שנוצרו באנושות בעידן בו אנו חיים, היא חוסר ההתחשבות והרגשת הזולת. אם כל מדינה, וכל אדם למעשה, היו שוקלים כיצד התנהגותם תשפיע על יתר תושבי ה"כפר", החיים היו הרבה יותר נעימים וקלים. מה שקורה בפועל זה שנקלענו למצב זה ללא שאלת פינו. הפכנו להיות תלויים זה בזה ומקושרים זה לזה ללא יכולת לשנות את המצב.

עובדה זו טרם התיישבה בקנה אחד עם אופן התנהלותנו כאנושות וכפרטים. אם נשכיל להבין שפגיעה באחר משמעה פגיעה עצמית, אז ודאי נשנה דרכנו במהרה. בעולם גלובלי שכזה הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד כיצד לחיות יחד בהשפעה הדדית. יש להשקיע בתוכניות חינוך ולימוד על מנת שבני האדם יוכלו לנהוג נכון ברחבי הכפר המשותף שלנו ולחיות חיים טובים ומלאים ביחד.