אנטישמיות – היום?

ערב יום השואה.    70 שנה לעצמאות המדינה שלנו

והשאלה אינה מניחה לנפשי.

איך זה ייתכן ,  שהאנטישמיות מזדחלת לה בצעדי ענק לתודעה במדינות לא מעטות, ומתרבים מקרי האלימות כלפי יהודים, והממסד לא מצליח להתמודד עם  התופעות המדאיגות.

מה יש באותה שנאה היסטורית? מדוע היהודים מושכים את אש השנאה ,איך ההיסטוריה  חוזרת על עצמה וכל פעם בלבושים אחרים? האנטי הזה כלפי היהודים מוזכר כבר בתנ"ך במגילת אסתר כאשר המן מזכיר למלך אחשוורוש:

יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.

אז בהתחלה השנאה הייתה בשל  הדת המיוחדת שלהם.

מאוחר יותר בהיסטוריה הואשמו היהודים שהם בולטים בהשתלטות שלהם על הכלכלה, בידיהם כל הנכסים והעושר  של המדינה.

בנוסף האשימו את היהודים שהם מתבדלים, במנהגיהם, לבושם ותרבותם .

וכשהצלחת היהודים בלטה על רקע מצוקות שונות שהיו באותה מדינה, מיד הופנו הטענות כלפי היהודים שהם אשמים במצב. ודמם הותר!

באירופה בתקופת ההשכלה, היהודים האמינו שרצוי להתבולל  עם אזרחי אותה מדינה, כדי לא לבלוט בשונות שלהם. והייתה תנועה גדולה של התבוללות.

אך גם זה לא עזר, מפני שכאשר השליטים לא הצליחו לתת מענה ראוי לעם, הסיתו את בני עמם כנגד היהודים  שהם אשמים במצב הקשה, והאזרח הפשוט, קנה בקלות את ההסתה ואת כעסו וזעמו הוציא על התנכלות ביהודים.

והיום – ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמה עצוב!

והשאלה- מה  עומד מאחורי ההסתה האנטישמית והשנאה העיוורת? אולי יש מניע לא רציונלי.

יש תשובה ברורה, לעם היהודי יש תפקיד בקרב אומות העולם. העם הזה שהוא תוצאה של קיבוץ גלויות שצריך לחזור למקורות שלו, לזהות את הייעוד שלו ולכוון את ההתנהלות שלו בהתאם לחוקי הטבע האנושי שיועדו לו.

לאחר 2000 שנות גלות, שבהן היהודים התערבבו עם בני העמים השונים, עכשיו הם חזרו למולדתם וכאן הם צריכים לממש את החזון הרוחני , להיות  ראויים לתפקיד שלהם בבחינת אור לגויים. דוגמא ומופת לחיי שיתוף ואחדות לאומית סביב רעיון של ואהבת לרעך כמוך. כשנדע לממש את הרעיון הלכה למעשה,ונתעלה מעל כל ההבדלים, וחזון אחד יהיה משותף לכולנו, או אז תתגלה עוצמתו האמתית של העם היהודי, ועיני הגויים יינשאו אלינו בהערכה .

שווה להרים את הכפפה, לפני שיהיה מאוחר.

חולשתם של "מתקני עולם"

בעל הסולם -מגדולי המקובלים של חכמת הקבלה ציין במאמרו "השלום בעולם":

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."

כדי להבין את העיקרון שציין בעל הסולם, די לנו להתבונן בהמון פעולות של ארגונים מחאות, ותהליכים שקורים כרגע בעולם כדי להפנים את העיקרון זה של חכמת הקבלה, אשר מסבירה לנו על כך שאנו חיים במערכת טבע מסודרת ומאורגנת מראש, שבה כל חלק מזיק או מועיל לתפיסתינו אינו מיותר ואסור לנו להשמידו או לעקור אותו, בזוי ושפל ככל שיהיה אלא רק להביאו למוטב.

חשוב להבין כי בעל הסולם חי ופעל בשנים מאוד קריטיות וחשוכות לעם היהודי -מלחמת העולם השניה. די לנו מפסקה אחת להבין את הסתירה הבלתי נתפסת: הכיצד שמעשים כל כך נוראיים ושפלים יקרו בעולמינו ללא הצורך והרצון העז שלנו לעקור כל משחית ולבערו כליל מן העולם?

על כך משיבה חכמת הקבלה שכל תכונה אדם או תהליך בעולמינו עליו לעבור תיקון על ידי כוח הטוב- כוח החיבור השורה בנינו, עוד הוסיף הרב ד"ר מיכאל לייטמן: "אי אפשר למגר את הכוח השלילי, אפשר רק להוסיף לעולם שלנו את כוח הטוב."

חכמת הקבלה מסבירה לכל אדם ולכולנו כאנושות כי קיימת שיטה מיוחדת בטבע אשר מציגה לנו את היכולת לאזן בין ניגודים על מנת להגיע למצב,חדש- לידה חדשה של יחסים והתפתחות, אם כך הדבר בחוקי הטבע, ניתן להבין מדוע האנושות לא הצליחה עד הלום עם כל משאביה לאורך ההיסטוריה למגר תופעות הרסניות בכל המישורים המשפיעים על חיינו.
"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, – כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים…. לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור – יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם – לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם – עד שיבואו לגמר בישולם.

אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם".( בעל הסולם, השלום בעולם")

אך על מנת לזרז את ההתפתחות והבישול-עלינו להשתמש בשיטה של חכמת הקבלה ולהאיץ את ההתפתחות מתוך איזון כוח הטוב –כוח החיבור.

חוק טבע זה הוא כל כך מוחלט ולא מתפשר

כפר גלובלי

המושג "כפר גלובלי" נטמע בשנים האחרונות בפי מומחים והוגים ממגוון תחומים ונמצא בשימוש נרחב ע"י מיכאל לייטמן. הכוונה בצמד המילים הללו היא להמחיש את הקשר ההדוק ואת הקרבה שקיימת בין אנשים, קבוצות ומדינות בעידן הנוכחי. על פניו צמד המילים המדובר נשמע כאוקסימורון אך המציאות מוכיחה כי העולם הוא אכן קטן הרבה יותר ממה שנראה.

עם התפתחות הטכנולוגיה ואופני התקשורת, ניתן בקלות לנהל שיחת ועידה רבת משתתפים עם אנשים מכל קצוות תבל ולפסוח על פערי זמן ומקום ללא כל קושי. ניתן לראות ולשמוע מה קורה בצדו השני של הכדור בכל זמן, ובקרוב ניתן יהיה גם להריח, לטעום ואף למשש את מה שלא פיזית נמצא קרוב לגופנו. למעשה פלאי הטכנולוגיה יוצרים עבורנו מציאות חדשה שבה חמשת החושים שניתנו לנו עם לידתנו אינם מהווים עוד מגבלה. ניתן להתעלות מעל הטבע ולחיות בתחושה של כפר קטן בעולם גדול ומגוון.

לעובדה שעולמנו הפך להיות מקושר עד כדי כך שקוראים לו "כפר", ישנם השלכות רבות וכמו לכל דבר, יתרונות וחסרונות. אחד התחומים הבולטים בו מרבים להשתמש בביטוי "כפר גלובלי" הוא הכלכלה. כיום, אין מדינה אחת אשר הכלכלה שלה עומדת יציב בפני עצמה. ניתן להבחין בעובדה זו בבירור כאשר מתבצע חרם כלכלי על מדינה מסוימת, היא נוסקת כלכלית באופן כמעט מידי. הבנקים הפכו גלובליים, הייבוא והייצוא נוגעים בתחומים שהכרחיים להישרדות התושבים, הממשלות תלויות זו בזו בכל צעד ושעל ולכן כל שינוי במדינה אחת משפיע מיד ומשנה את המאזן הגלובלי.

כשחיים יחד בכפר כמו החמולות בעבר, יש לגלות אחריות רבה. כל צעד ושינוי נשקלים בכובד ראש ויש לחשב את ההשלכות בטרם ביצוע מעשה. הבעיה העיקרית בחיים המשותפים שנוצרו באנושות בעידן בו אנו חיים, היא חוסר ההתחשבות והרגשת הזולת. אם כל מדינה, וכל אדם למעשה, היו שוקלים כיצד התנהגותם תשפיע על יתר תושבי ה"כפר", החיים היו הרבה יותר נעימים וקלים. מה שקורה בפועל זה שנקלענו למצב זה ללא שאלת פינו. הפכנו להיות תלויים זה בזה ומקושרים זה לזה ללא יכולת לשנות את המצב.

עובדה זו טרם התיישבה בקנה אחד עם אופן התנהלותנו כאנושות וכפרטים. אם נשכיל להבין שפגיעה באחר משמעה פגיעה עצמית, אז ודאי נשנה דרכנו במהרה. בעולם גלובלי שכזה הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד כיצד לחיות יחד בהשפעה הדדית. יש להשקיע בתוכניות חינוך ולימוד על מנת שבני האדם יוכלו לנהוג נכון ברחבי הכפר המשותף שלנו ולחיות חיים טובים ומלאים ביחד.