תשעה באב שוב מתקרב אלינו

פצצת אטום

בדרך כלל כשמדברים על תשעה באב, מדברים על חורבן בית המקדש, אבל זה לא כל מה שקרה באותה תקופה כמו שמסביר הרב לייטמן. זה כמו לדבר על פצצות האטום שהוטל על יפן כדבר היחיד שקרה בכל מלחמת העולם השנייה. חורבן הבית השני הוא תוצאה של תהליך ארוך של מספר שנים ובסופו חרב גם בית המקדש, כמו שהטלת פצצות האטום על יפן היא תוצאה של מלחמה ארוכה ונוראה בכל העולם.
כולנו יודעים לדקלם את המשפט "בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם", אבל אם מסתכלים על
התהליך ההיסטורי שעברנו עד חורבן הבית, אנחנו יכולים לגלות קווים מאוד דומים למה שקורה היום
בחברה הישראלית. זה מתחיל כבר מהתקופה החשמונאית כאשר המלחמה על השלטון מפלגת את
העם, שנאת אחים מתפתחת בין היריבים, שנאה שכדוגמתה אנחנו יכולים להרגיש גם היום ברחובות
ירושלים.
הרומאים ניצלו את המלחמות הפנימיות וכבשו את ארץ ישראל וירושלים מידי החשמונאים. במהלך
מלחמת האחים לא בחלו שני הצדדים באמצעים , הכל היה כשר בכדי להגדיל את השנאה ולהרוס
את היריב. ביחד עם המלחמה ברומאים היהודים נמצאים במלחמה פנימית קשה ועקובה מדם,
הצדדים גם משתפים פעולה עם הרומאים והאדומים בניסיון להיות אלו שישלטו בממלכת יהודה. לא
עניין אותם דבר מלבד להכריז על עצמם כשליטי הממלכה, ואם זה מזכיר לכם מה שקורה היום, זה
לא ממש מופרך. אבל השיא מגיע בעת המצור על ירושלים, הצדדים שורפים את מחסני המזון של
ירושלים, וכפי שיוסף בן מתתיהו מתאר, הם נלחמים ברומאים ביום, ובלילה נלחמים זה בזה, ובלילה
מניין ההרוגים גדול מאוד ממניין ההרוגים ביום.
חורבן הבית השני היה בלתי נמנע, תוצאה של מלחמת אזרחים ושנאה בלתי נתפשת בין היהודים. אי
אפשר להתעלם מההרגשה שאנחנו נכנסנו מחדש לתהליך של שנאת חינם, הפעם אנחנו נלחמים נגד
וירוס קטלני ולא נגד בני אדם, אבל התהליך הוא דומה. אנחנו נלחמים גם בוירוס וגם אחד בשני,
השנאה מתפרצת ברחובות, היא אופפת את מסדרונות הכנסת, וכאילו לאף אחד לא אכפת מההרס
הכלכלי והחברתי שנוצר במדינה, העיקר להרוס את הצד השני. תשעה באב שוב מתקרב אלינו.