כל עיצוב של חלל מתחיל מהנקודה המרכזית בו

באנגלית הביטוי פוקאל פוינט מבטא את מוקד העניין הויזואלי בחלל מוגדר, לדגומא אח שנמצאת במרכז החדר או חלון גדול ומרכזי. כאשר אנו ניגשים לעצב חלל באמצעות טפטים מעוצבים עלינו בראש ובראשונה להתחיל מהנקודה המרכזית הזו ולהבין כיצד הטפטים יכולים לסייע לחל להשלים אותה או להשתלב בה. לעיתים כאשר אין נקודה מרכזית כזו אנו בוחרים ליצור אותה באמצעות תבנית ייחודית וגדולה המודפסת על הטפט ומאפשרת לה לבלוט בחלל.

המצב האידיאלי הוא כאשר הנקודה העיצובית המרכזית הזו נמצאת אל מול דלת הכניסה לחלל כך שכל אדם שנכנס אל החלל או החדר הזה יתקלו בראש ובראשונה בתבנית הייחודית. לעיתים נבחר בתמונה או פסל או פריט ריהוט כגון שולחן אוכל או ספרייה אשר ישמשו כאותה נקודה ויזואלית עיצובית מרכזית. האתגר המרכזי הוא ליצור את אותה נקודה אבל במידה ובטעם ולא בצורה מוגזמת הצורמת לעין. אני באופן אישי מאוד אוהבת לקחת בחשבון את ההשלכות של התאורה בחלל – בין אם מדובר באור יום מהחלונות במהלך היום או בתאורה המובנית המשמשת בחלל בלילה או בימי אפורים לא אור שמש. אני חושבת שלתאורה עצמה יש מרכיב מרכזי בהדגשת ומיקוד הנקודה העיצובית בתוך החלל.

בהיעדר אפשרות לעשות שימוש באלמנט מבני בתוך החלל או בריהוט או פריט דקורטיבי אחר ניתן כאמור לבחור טפטים עם ציור או תמונה אשר יצרו את אותה נקודה עיצובית. בין הטפטים הפופלרים המשמשים למטרה זו ניתן למצוא את קטגורית הטפטים שנראים כמו הפוסטרים שהיינו נוהגים לתלות בחדרי נוער בשנות השמונים והתשעים בין אם מדובר בדמויות או באלמנטים כגן אופנועים, רכבים, טבע, חנויות, סטיקרים עם סלוגנים שונים וכולי. גם חלקי פנים כגון עיניים, פה פתוח בצעקה או אוזן גדולה במיוחד (שמתאימים יותר עבור טפטים לחדרי ילדים) יכולים לשמש למטרה זאת. האתגר במקרים כאלו הוא כיצד ליצור שילוב בין טפט שכזה לבין הטפטים המשלימים בחדר כאשר רוצים ללכת על תבנית עיצובית ולא על טפטים חלקים לגמרי, אך זו כבר סוגיה שכדאי להרחיב עליה בפני עצמה.