אהבת לרעך …

המגזין הכי עתיק בעולם – רב: "הנה יותר מאלפיים שנה, אנחנו מדברים על זה ואפילו קוראים לו הכלל הכי חשוב בתורה, אבל בנינו הוא לא הכי פופולרי." רב:" אז מה אתה מציע? שנפסיק לנסות!".
תהילים פרק א': "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… ובמושב לצים לא ישב". המשפט הזה הרשים אותי ונחקק עמוק בזכרוני כבר בהיותי ילדה "מושב לצים" למה דווקא בחר באילו המילים שממש הצחיקו אותי וקיוותי שכל הספר ימשיך ברוח זאת וישעשע אותי.
היום תופסת את השימוש במושג מושב לצים שבא דרך מידת הרחמים, הספר אמנם מתחיל במידת הדין "הלך בעצת רשעים" ואילו המקבילה שלו באה דרך מידת הרחמים, אפשר היה להמשיך את המשפט השני באותה חומרה כמו בתחילת הפרק, ואילו פה מורגשת איזה אתנחתא – גם יושבים וגם צוחקים. לכאורה אין פה כוונות רעות אפשר לומר "לא מאיימות" כי באמת נאמר מתוך בורותם של היושבים במושב זה שלא מתכוונים להרע במזיד. זה מזכיר לי איך סבא שלי שמעולם לא היכרתיו אמר פעם לאבא שלי כשתפס אותו מעשן סיגריה בשבת בבית הירושלמי החרדי אמר לו כך: "עמנואל אתה יכול בהחלט להיות אפיקורס אך לעולם אל תהיה בור. כי אפיקורס על מנת להוכיח את טענותיו חייב כל הזמן ללמוד וללמוד ואילו בור נשאר תמיד בור ועם הארץ. כלומר, אין לו כלים להבחין בין טפל לעיקר. לשון הרע – ולעומת זאת לבוא באהבה.
. – .
אפשר היה לומר שבילדותי נחשבתי ל"זאב בודד" למרות הרבה חברה והרבה ניסיונות להנות אך בכל מושב שישבתי ובכל מגזין שנתקלתי תמיד התאכזבתי. שוב ושוב הייתי נופלת שבי אחרי הכריכה המפתה, אך הריקה מכל תוכן. האמת אני דווקא אוהבת בדיחות, אבל אוהבת אותם בערבון מוגבל… הומור כן אבל רק כשהוא בא עם מוסר השכל נסתר שנותן לי חומר למחשבה, כלי עזר לגלות ולהגיע לאהבה. פעם לימדתי עולים חדשים עברית וכששאלתי אותם אם הם מכירים את המושג זולת ענו כולם בערנות גדולה ובשמחה
הזולה שלי והזולה שלך. אוויי וואוויי אמרתי לבי זאת ההגדרה למושג סדום ואמורה שנחשב בזמנו לאיום ביותר והנורא מכל, ואילו היום ראה פלא, זאת כמעט הדרך לשלום. כל אחד יודע את מקומו יכול להיות שלם שדבר לא יעונה לרכושו. ובנימה אופטימית זאת יכול המגזין להסגר עם כמה תמונות יפות של נשים מחייכות
וילדים משחקים. אומרים יגעת ולא מצאת אל תאמין, יגעת ומצאת תאמין. חברותי ואני לא ויתרנו
ולמגזין אחר התחברנו למגזין שלנו קוראים ואהבת לרעך כמוך והוא נמכר חדשות לבקרים באין סוף
עותקים ואנו קוראים בו יומם ולילה וזה שכרנו מכל עמלנו.