אנטישמיות – היום?

ערב יום השואה.    70 שנה לעצמאות המדינה שלנו

והשאלה אינה מניחה לנפשי.

איך זה ייתכן ,  שהאנטישמיות מזדחלת לה בצעדי ענק לתודעה במדינות לא מעטות, ומתרבים מקרי האלימות כלפי יהודים, והממסד לא מצליח להתמודד עם  התופעות המדאיגות.

מה יש באותה שנאה היסטורית? מדוע היהודים מושכים את אש השנאה ,איך ההיסטוריה  חוזרת על עצמה וכל פעם בלבושים אחרים? האנטי הזה כלפי היהודים מוזכר כבר בתנ"ך במגילת אסתר כאשר המן מזכיר למלך אחשוורוש:

יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.

אז בהתחלה השנאה הייתה בשל  הדת המיוחדת שלהם.

מאוחר יותר בהיסטוריה הואשמו היהודים שהם בולטים בהשתלטות שלהם על הכלכלה, בידיהם כל הנכסים והעושר  של המדינה.

בנוסף האשימו את היהודים שהם מתבדלים, במנהגיהם, לבושם ותרבותם .

וכשהצלחת היהודים בלטה על רקע מצוקות שונות שהיו באותה מדינה, מיד הופנו הטענות כלפי היהודים שהם אשמים במצב. ודמם הותר!

באירופה בתקופת ההשכלה, היהודים האמינו שרצוי להתבולל  עם אזרחי אותה מדינה, כדי לא לבלוט בשונות שלהם. והייתה תנועה גדולה של התבוללות.

אך גם זה לא עזר, מפני שכאשר השליטים לא הצליחו לתת מענה ראוי לעם, הסיתו את בני עמם כנגד היהודים  שהם אשמים במצב הקשה, והאזרח הפשוט, קנה בקלות את ההסתה ואת כעסו וזעמו הוציא על התנכלות ביהודים.

והיום – ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמה עצוב!

והשאלה- מה  עומד מאחורי ההסתה האנטישמית והשנאה העיוורת? אולי יש מניע לא רציונלי.

יש תשובה ברורה, לעם היהודי יש תפקיד בקרב אומות העולם. העם הזה שהוא תוצאה של קיבוץ גלויות שצריך לחזור למקורות שלו, לזהות את הייעוד שלו ולכוון את ההתנהלות שלו בהתאם לחוקי הטבע האנושי שיועדו לו.

לאחר 2000 שנות גלות, שבהן היהודים התערבבו עם בני העמים השונים, עכשיו הם חזרו למולדתם וכאן הם צריכים לממש את החזון הרוחני , להיות  ראויים לתפקיד שלהם בבחינת אור לגויים. דוגמא ומופת לחיי שיתוף ואחדות לאומית סביב רעיון של ואהבת לרעך כמוך. כשנדע לממש את הרעיון הלכה למעשה,ונתעלה מעל כל ההבדלים, וחזון אחד יהיה משותף לכולנו, או אז תתגלה עוצמתו האמתית של העם היהודי, ועיני הגויים יינשאו אלינו בהערכה .

שווה להרים את הכפפה, לפני שיהיה מאוחר.

חולשתם של "מתקני עולם"

בעל הסולם -מגדולי המקובלים של חכמת הקבלה ציין במאמרו "השלום בעולם":

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."

כדי להבין את העיקרון שציין בעל הסולם, די לנו להתבונן בהמון פעולות של ארגונים מחאות, ותהליכים שקורים כרגע בעולם כדי להפנים את העיקרון זה של חכמת הקבלה, אשר מסבירה לנו על כך שאנו חיים במערכת טבע מסודרת ומאורגנת מראש, שבה כל חלק מזיק או מועיל לתפיסתינו אינו מיותר ואסור לנו להשמידו או לעקור אותו, בזוי ושפל ככל שיהיה אלא רק להביאו למוטב.

חשוב להבין כי בעל הסולם חי ופעל בשנים מאוד קריטיות וחשוכות לעם היהודי -מלחמת העולם השניה. די לנו מפסקה אחת להבין את הסתירה הבלתי נתפסת: הכיצד שמעשים כל כך נוראיים ושפלים יקרו בעולמינו ללא הצורך והרצון העז שלנו לעקור כל משחית ולבערו כליל מן העולם?

על כך משיבה חכמת הקבלה שכל תכונה אדם או תהליך בעולמינו עליו לעבור תיקון על ידי כוח הטוב- כוח החיבור השורה בנינו, עוד הוסיף הרב ד"ר מיכאל לייטמן: "אי אפשר למגר את הכוח השלילי, אפשר רק להוסיף לעולם שלנו את כוח הטוב."

חכמת הקבלה מסבירה לכל אדם ולכולנו כאנושות כי קיימת שיטה מיוחדת בטבע אשר מציגה לנו את היכולת לאזן בין ניגודים על מנת להגיע למצב,חדש- לידה חדשה של יחסים והתפתחות, אם כך הדבר בחוקי הטבע, ניתן להבין מדוע האנושות לא הצליחה עד הלום עם כל משאביה לאורך ההיסטוריה למגר תופעות הרסניות בכל המישורים המשפיעים על חיינו.
"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, – כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים…. לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור – יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם – לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם – עד שיבואו לגמר בישולם.

אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם".( בעל הסולם, השלום בעולם")

אך על מנת לזרז את ההתפתחות והבישול-עלינו להשתמש בשיטה של חכמת הקבלה ולהאיץ את ההתפתחות מתוך איזון כוח הטוב –כוח החיבור.

חוק טבע זה הוא כל כך מוחלט ולא מתפשר

הפיל הלבן והבעיה היהודית

הכותרת הזו היא מטאפורה ישנה שבאה לתאר איך שכול בעיה או משבר שהעולם סובל ממנו אשמים היהודים!!!

יש לנו המון הסברים לתופעה הזו, אבל הם לא מרגעים אף אחד. להפך,הם מקוממים אותנו כול פעם מחדש. מצד אחד ברור לנו שזה לא נכון. מצד שני, מאשימים אותנו בזה כבר אלפי שנים. איך אנחנו מגיבים?

אנחנו אומרים שזה הבעיה שלהם. שנשבר ונמאס כבר לשמוע את זה.אנחנו נאטמים, סוגרים את האוזניים והלב, וממשיכים הלאה.

אבל………….. אם נניח, אבל ממש נניח הנחה פראית, שלכול הבעיות בעולם יש מקור אחד בלבד. שורש אחד. במצב כזה די ברור שאפשר להאשים אותו מקור, נכון? נניח שכן.

אבל למה דווקא את היהודים? בואו נעמיד את השאלות הנוקבות הללו לברור קצר בינינו:

דבר ראשון נשאל את עצמנו מה זו בעיה? ומייד נשיב עליה- כול דבר שחסר לנו, בשבילנו זו בעיה. ולבעיה מתמשכת שלא מצליחים לפתור אנחנו קוראים משבר.

מקובל עלינו? בואו תראו שכן:

כשאנחנו צמאים וחסר לנו מים- זו בעיה. בדיוק כפי שחסרים מים לעצי פרי.

כשאנחנו רעבים  ואין אוכל אז הרעב הוא בעיה.

כשאנחנו חולים חס ושלום, אז כול החיים נראים כבעיה.

וככה הלאה-  כסף, מין, משפחה, השכלה, כבוד,ועוד, ועוד…. ככה מצטרפות להם מיליארדי  בעיות.  יופי. מתקדמים הלאה:

למה?  למה כול דבר שחסר לנו זו בעיה?

פשוט מאוד- כי אנחנו בסך הכול, רצון לקבל תענוג. ואם אנחנו לא מקבלים תענוג, אנחנו סובלים. ולסבל הזה אנחנו קוראים בעיה. קחו כמה דקות לחשוב, ותיווכחו שככה זה.

אז מה התברר לנו עד עכשיו?

שמקור כול הבעיות בעולם זה הרצון לקבל שלנו. כי כשהוא מתמלא אנחנו מבסוטים, וכשהוא לא אנחנו סובלים.

נשאר לנו  לברר רק עוד דבר אחד:

למה בזה שחסר לעולם תענוג, אשמים דווקא היהודים? למה לא הרוסים, או הצרפתים.

בשביל לענות על השאלה הזו עלינו לחזור לבבל העתיקה  ובה, לאברהם אבינו.

אברהם- אב האומה. קרא ללאום שאותו יסד בבבל,  האומה היהודית.

השם יהודי שבחר,הוא משורש המילה ייחודי. ומה שייחד אנשיו  משאר אומות העולם היה , הקשר המיוחד שבין אנשיה. אותה קבוצה הייתה מחוברת בערבות הדדית איש לרעהו. כאיש אחד בלב אחד שנקרא  בפיהם "אהבת חברים".

אותו חיבור מיוחד הבדיל אותם לטובה משאר אומות העולם. הוא נתן דוגמה לכולם אייך צריך לבנות בינינו קשר טוב, ובזה לגורם לכולם להיות מאושרים ושמחים בחלקם, ולא על חשבון אחרים. לכן קשר זה נהפך מודל לחיקוי.

על זה נכתב במקורות ,"ותשקוט הארץ 40 שנה".שהיה שפע ורוב טוב  בעולם,לכולם.

אייך קשר זה מביא בכלל תענוג, ועוד בלתי פוסק?

זה  מה שכותבים חכמים בספרי המקור על חוקיה של שיטת החיבור:

כול מי שנמצא במערכת של  ערבות הדדית עם הזולת, זאת אומרת שדואג כול הזמן למלא את צרכיו של חברו, וכך כול אחד לשני, מזה הרצון לקבל שלנו מקבל תענוג שלא מתמלא ונסתם כמו שאנחנו רגילים כשאנחנו דואגים רק לעצמנו. כשאנחנו ממלאים את רצונו של הזולת, אנחנו נמצאים בתענוג חסר הגבלות, נצחי. "פארפטום מובילה" של תענוג.

רק האומה היהודית מחזיקה בשיטה, ורק היא  שיכולה לייצר תענוג אין סופי לעצמה ולחלק אותו לעולם כולו.רק האומה היהודית יכולה לספר לכול העולם, שאת המשבר המורגש עכשיו ניתן למנוע מלהחריף  בדרך של התקרבות בין בני האדם.

עכשיו אפשר להתחיל ולהבין במה ולמה מאשימים אותנו אומות העולם מתקופת אברהם ועד ימינו.

ומה עכשיו אנחנו אומרים על זה?

שאנחנו שכחנו לגמרי במה הייחוד שלנו, במה כוחנו ועוצם ידנו. שנרדמנו בשמירה על העולם. ועכשיו כבר ברור מה עלינו לעשות, ולמה העולם הוא זה שמעורר אותנו ללא הפסקה להיזכר בו. "אתה הבנת את זה ברוך"?

כפר גלובלי

המושג "כפר גלובלי" נטמע בשנים האחרונות בפי מומחים והוגים ממגוון תחומים ונמצא בשימוש נרחב ע"י מיכאל לייטמן. הכוונה בצמד המילים הללו היא להמחיש את הקשר ההדוק ואת הקרבה שקיימת בין אנשים, קבוצות ומדינות בעידן הנוכחי. על פניו צמד המילים המדובר נשמע כאוקסימורון אך המציאות מוכיחה כי העולם הוא אכן קטן הרבה יותר ממה שנראה.

עם התפתחות הטכנולוגיה ואופני התקשורת, ניתן בקלות לנהל שיחת ועידה רבת משתתפים עם אנשים מכל קצוות תבל ולפסוח על פערי זמן ומקום ללא כל קושי. ניתן לראות ולשמוע מה קורה בצדו השני של הכדור בכל זמן, ובקרוב ניתן יהיה גם להריח, לטעום ואף למשש את מה שלא פיזית נמצא קרוב לגופנו. למעשה פלאי הטכנולוגיה יוצרים עבורנו מציאות חדשה שבה חמשת החושים שניתנו לנו עם לידתנו אינם מהווים עוד מגבלה. ניתן להתעלות מעל הטבע ולחיות בתחושה של כפר קטן בעולם גדול ומגוון.

לעובדה שעולמנו הפך להיות מקושר עד כדי כך שקוראים לו "כפר", ישנם השלכות רבות וכמו לכל דבר, יתרונות וחסרונות. אחד התחומים הבולטים בו מרבים להשתמש בביטוי "כפר גלובלי" הוא הכלכלה. כיום, אין מדינה אחת אשר הכלכלה שלה עומדת יציב בפני עצמה. ניתן להבחין בעובדה זו בבירור כאשר מתבצע חרם כלכלי על מדינה מסוימת, היא נוסקת כלכלית באופן כמעט מידי. הבנקים הפכו גלובליים, הייבוא והייצוא נוגעים בתחומים שהכרחיים להישרדות התושבים, הממשלות תלויות זו בזו בכל צעד ושעל ולכן כל שינוי במדינה אחת משפיע מיד ומשנה את המאזן הגלובלי.

כשחיים יחד בכפר כמו החמולות בעבר, יש לגלות אחריות רבה. כל צעד ושינוי נשקלים בכובד ראש ויש לחשב את ההשלכות בטרם ביצוע מעשה. הבעיה העיקרית בחיים המשותפים שנוצרו באנושות בעידן בו אנו חיים, היא חוסר ההתחשבות והרגשת הזולת. אם כל מדינה, וכל אדם למעשה, היו שוקלים כיצד התנהגותם תשפיע על יתר תושבי ה"כפר", החיים היו הרבה יותר נעימים וקלים. מה שקורה בפועל זה שנקלענו למצב זה ללא שאלת פינו. הפכנו להיות תלויים זה בזה ומקושרים זה לזה ללא יכולת לשנות את המצב.

עובדה זו טרם התיישבה בקנה אחד עם אופן התנהלותנו כאנושות וכפרטים. אם נשכיל להבין שפגיעה באחר משמעה פגיעה עצמית, אז ודאי נשנה דרכנו במהרה. בעולם גלובלי שכזה הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד כיצד לחיות יחד בהשפעה הדדית. יש להשקיע בתוכניות חינוך ולימוד על מנת שבני האדם יוכלו לנהוג נכון ברחבי הכפר המשותף שלנו ולחיות חיים טובים ומלאים ביחד.

למה קיימת מלחמת המינים?

דורות על גבי דורות שהאדם נתון במלחמת מעמדות בין גברים ונשים. אך האם יש דרך לצאת ממעגל הריב?

גברים ונשים נמצאים במאבק מעמדות מתמיד. כל צד מנסה להראות את עליונותו על האחר. מלחמה זו יסודה באפשרות שהטבע העניק לנו למצוא את נוסחת ההתקשרות המושלמת בעצמינו. אמנם נדמה שמשימה זו תהיה קשה ומסובכת, אך זוהי גם הזדמנות גדולה להתעלות לרמת קיום גבוהה יותר.

מה אנחנו מחפשים בעצם? כדי להגיע לאינסוף שמצפה לנו עלינו להעמיק תחילה בטבע הגברי והנשי. בנוסף עלינו להבין מהו המצב הנעלה אליו אנחנו שואפים. על ידי שנבין את היעד, נוכל להבין כיצד עלינו לנהוג ועל פי זה נוכל להסדיר את היחסים בין המינים.

מערכת יחסים היא עסק מסובך מערכות יחסים כוללות בתוכם תסכולים ובעיות רבים. כיוון שקשה מאוד למצוא פתרון לבעיות אנשים מעדיפים להדחיק את הבעיות ולצייר תמונה מושלמת. אצלנו יחסית בסדר הם אומרים, ובתוך כך מדחיקים אינספור בעיות ותסכולים.

האגו מחבל בקשר. מלחמת המינים נובעת מהעובדה שהאגו שולט, וגורם לאדם לרצות לשלוט באחר. הגבר שואף להיות עצמאי ומשוחרר, אבל כשהוא מגיע הביתה הוא מצפה מהאישה לספק את צרכיו. האישה לעומת זאת דורשת קשר בלתי פוסק ומסירות. האדם לא יודע כיצד להגיע לאיזון בין שני קטבים אלה, וגם אילו הוא ידע, לא היה בו הכוח לדרישות גבוהות כל כך.

המאבקים הללו גורמים להתרחקות פנימית בין הגבר לאישה. המוסד המשפחתי מתפרק לאיטו, וזוגיות נראית דבר מעיק וחסר עניין. הדחפים המיניים מסופקים איכשהו, אבל הקשר הרגשי הולך ונעלם. במקום להיות לנשמה אחת בני הזוג רק מתרחקים יותר ויותר.

מתחילים לראות פתרון: הפתרון טמון בהכרה בכך שלכולם יש מקום. הטבע מבוסס על ניגודים של פלוס ומינוס. הטבע ברא את שני המינים מנוגדים זה לזה, כדי שהם ישלימו זה את זה. בלי שני קטבים אלה העולם לא יוכל להגיע לשלמות. ללא הצורך בהסדרת הקשר, כלל לא היינו יכולים להתקיים.

על הגברים והנשים להבין שתפקידם הגדול במשחק החיים הוא למצוא את הדרך להשלים זה את זה. מי שיצליח למצוא את ינצח במשחק. במאמר מוסגר ראוי לציין שהחיפוש אחר ההתקשרות המושלמת לא מסתכם רק בקשר שבין נשים לגברים, אלא נוגע ביחסו של האדם לכל אדם אחר.

עלינו להבין שיחד נוכל להגיע לגן עדן. כאשר אדם וחווה היו בגן עדן הקשר ביניהם היה מושלם, אבל בגלל ההתרחקות ביניהם הבורא הרחיק אותם משם אל העולם הזה. כאן הם רחוקים זה מזה יותר מבכל מקום אחר. כדי לצאת ממועקת החיים האלה עלינו להתקרב ככל האפשר.

כדי לחזור ולהתאחד עלינו ללמוד את שורשיהם הרוחניים של הזכר והנקבה. קבלה לעם מאמינים שבצורה זו נוכל להבין מהו התפקיד האמיתי של כל אחד מהמינים. ככל שנתקרב יותר, יפתח בפנינו עולם גבוה ומופלא יותר. ובסיום ההתקרבות, כשנהיה לב אחד ממש נתמזג שוב עם הנצח. הבורא ישכון בינינו כבתחילה וכוח האהבה והנתינה ימלא את הטבע.